מי שמכיר אותי כאדם מאיר פנים וחייכן, יופתע מהתמונה הזו שמציגה ילדה עצובה. זו תמונה שצולמה במוסד השיקומי, אשר אליו נשלחתי אחרי שלקיתי בפוליו ואיבדתי את היכולת ללכת.
המוסד בית פיינסטון בהוד השרון, קלט מאות ילדים שנפגעו במגפה בשנות החמישים ולימד אותם ללכת או לתפקד עם כסא גלגלים.
תקופת האשפוז במוסד, היתה תקופה קשה עבורי, כיוון שנותקתי מהורי המסורים, אשר התמידו להגיע יום יום, בתנאי תחבורה קשים מצפת להוד השרון. הורי הגיעו בתורנות בה השתלבה גם סבתא לוטי הנהדרת.
אחרי תקופת שיקום ממושכת, חזרתי לבית הורי והשתלבתי כילדה רגילה, במסלול החברה והלימודים. באותה תקופה לא הייתה חקיקת שילוב וכל מוסדות החינוך קיבלו ילדים נפגעי פוליו בלי תנאים ואני מעריכה מאד את המורים, הגננות וחברי ללימודים שנהגו בי באהבה ובשוויוניות.