כמה מרגש הפוסט שכתבה בתי טל-רבקה
"לפי התאריך העברי, היום אני בת 30.
אבל עזבו אותי, לפי התאריך העברי, היום אמא שלי חוגגת 30 שנות אימהות.
מאז ומתמיד אני אומרת לה שאיזו באסה זו בשבילה שדווקא אני נולדתי לה, והיא מסתכלת עליי בהלם ואומרת לי "את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים".
אם יצא לכם ולכן להכיר את אמא שלי, המילים שלי לא יחדשו לכםן שום דבר, אבל הרשו לי בכל זאת -
אמא שלי היא האישה הכי חזקה שאני מכירה, לוחמת אור ואהבה.
החיים יכולים להיות לא קלים (בלשון המעטה) לפעמים, ואיכשהו כל אתגר שנקרה בדרכה הופך לחוויה מעצימה.
גם בתקופות הכי קשות, היא היתה הסלע האיתן שלי (ולא רק עבורי), מלטפת ומנחמת, מחזיקה את היד ומזכירה שאנחנו יחד בזה.
אמא שלי תמיד מחייכת, לפעמים זה ממש מעצבן, אבל לרוב זה בעיקר מדביק אותך בחיוך לא ברור.
אין מספיק מילים בעולם שיצליחו לתאר את האישה המופלאה הזו.
היא אומרת שהיא זכתה להיות אמא, אני אומרת - איזו זכות אדירה היתה לי להיוולד למלאך הזה.
מזל טוב אמא שלי, אהבת חיי,
תודה על 30 שנים של הזכות והכבוד לקרוא לך "אמא".